#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שיעור הפסי ביראות? ואיזה רווח אפשר שיהיה בין פס לפס? ובאיזה גודל צריך היקף הפסי ביראות להיות, לכל הפחות ולכל היותר (כשהוא מרבה בדיומדין) ?	אורך כל פס אמה בגובה י' טפחים, בעובי כ&quot;ש.</p><p dir='rtl'>רווח לר&quot;מ של ב' רבקות של ג' פרות, לר&quot;י של ד' פרות. קשורות בנכנס ויוצא.</p><p dir='rtl'>השיעור הקטן כדי שתכנס פרה ראשה ורובה. [והיינו ב' אמה מהבור לגבול הפס]. הגדול, לר&quot;י עד בית סאתיים, לרבנן כמה שירצה דהו&quot;ל הוקף לדירה.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע ס&quot;ד דלא א&quot;ש מתני' דפסי ביראות כחנניא (2) ואיך א&quot;ש למסקנא ? והאם א&quot;ש מתני' כר&quot;ע דמותר גם בור הרבים ? וכר&quot;י בן בבא דלא הותר אלא באר הרבים ?	חנניא: א. ס&quot;ד דמתני' גם בבור, ואמרינן דיש לחלק בין בור לבאר, ובבאר מודה חנניא. ב. ס&quot;ד דמהא דלא אמר חנניא פסים לבאר משמע דגם באר צריכה חבל, ודחי דענה לת&quot;ק רק במה שדיבר.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ע: כן, די&quot;ל דנקט דווקא באר, דבבור לא פסיקא ליה, דביחיד אסור.</p><p dir='rtl'>ריב&quot;ב: כן, די&quot;ל דביראות היינו ביראות דעלמא.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דיומדין ? ומאי דיופרא ? ואיזה דין נאמר בו ?	דיומדין - דיו עמודין, דפסי ביראות.</p><p dir='rtl'>דיופרא - מין תאנים העושה דיו פירא, וחייב בדמאי.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נחלקו רב ושמואל אם צלע הוא פרצוף או זנב, אלו קושיות נאמרו לזה בגמ' ומה התירוצים עליהם ? (אחור, וייצר, זכר ונקבה, ויסגור, ויבן, סגי)	א. למ&quot;ד זנב מאי אחור וקדם צרתני, ומשני אחור למעשה בראשית שנברא אחרון, וראשית לפורענות. [והיינו פורענות המבול, דבחטא עץ הדעת נענש הנחש קודם].</p><p dir='rtl'>ב. למ&quot;ד זנב מאי וייצר ב' יודין, ודחי אוי לי מיוצרי ומיצרי.</p><p dir='rtl'>ג. למ&quot;ד זנב מאי זכר ונקבה בראם, ומשני דעלה במחשבה.</p><p dir='rtl'>ד. למ&quot;ד זנב מאי ויסגור, ומשני למקום חתך.</p><p dir='rtl'>ה. למ&quot;ד זכר ונקבה מאי וייצר, ומשני שקילעה לחוה, או שעשאה כבניין אוצר שרחב מלמטה לקבל הולד.</p><p dir='rtl'>ו. למ&quot;ד זכר ונקבה הספק מאן סגי ברישא, ואמרינן דמסתבר דהזכר, דלא יהלך אדם אחר אשתו.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שלא ירע בעיני הגדול להעשות שושבין לקטן ?	דכתיב &quot;ויביאה אל אדם&quot; שנעשה הקב&quot;ה כשושבין לאדם הראשון.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה נאמר &quot;מיד ליד לא ינקה רע&quot; ?	שהמרצה מעות מיד ליד דא&quot;א להסתכל בידה, אף אם גדול בתורה כמשה שקיבל תורה מיד ליד, לא ינקה מדינה של גהנם.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היה מנוח ע&quot;ה והאם היה בקי בפסוקים ?	איכא למ&quot;ד דע&quot;ה היה שהלך אחר אשתו. ואז גם פסוקים לא ידע, דכתיב גבי רבקה ותלכנה אחרי האיש.</p><p dir='rtl'>ואיכא למ&quot;ד דאחר אשתו היינו אחר דבריה ועצתה, דהא כתיב הכא גבי אלקנה שהיה נביא, וליכא למימר ביה ע&quot;ה היה.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסדר אחורי מה ילך ?	ארי, אשה, עבודת כוכבים, בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שאדם הוליד שדין ולילין, ומה הקושיא ע&quot;ז והתירוץ ?	דכתיב אח&quot;כ ויולד בצלמו כדמותו, מכלל דקודם לזה הוליד שלא כדמותו.</p><p dir='rtl'>והקשו מהא דכתיב דהיה חסיד גדול וישב בתענית והעלה זרזי תאנים ופרש מחוה, ואמרו דהוא בש&quot;ז דחזא לאונסיה.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שמקצת שבחו של אדם בפניו, ומה הטעם בזה ?	מנח דכתיב צדיק תמים, וא&quot;ל הקב&quot;ה כי אותך ראיתי צדיק לפני.</p><p dir='rtl'>והטעם פרש&quot;י שלא יראה כמחניף.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש עלה זית טרף בפיה ?	הטענה שיהיה עלה הזית טרף דהיינו מזון, בפיה של היונה. והיינו שאמרה שרצונה במזונות מרורים כזית מהקב&quot;ה, ולא מבנ&quot;א.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שאחר שחרב הבית דיו לעולם שיהיה השם בב' אותיות ? ומניין שבחורבן שומרון נתברכו שכניה, ובחורבן בבל נתקללו שכניה ?	כל הנשמה תהלל ק&quot;ה, היינו שק&quot;ה הוא שם הראוי לכל ולא רק לכהנים במקדש.</p><p dir='rtl'>גבי בבל כתיב ושמתיה למורש קיפוד שיהיו חיות רעות, גבי שומרון כתיב לעיי השדה למטעי כרם.	<br/>עירובין דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שבית שנשמעים בו דברי תורה בלילה אינו חרב ?	שנא' ואל יאמר איה אלוק עושי, הנותן זמירות בלילה.	<br/>עירובין דף יח		
